אור - סיטי נדל"ן בע"מ ואח' נ' טבקמן ואח'

החלטה

בזיקה להחלטתו של של הנשיא (כתוארו אז) כב' השופט מיכאל שפיצר, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים לעניין סדרי הדין בשמיעת שתי התובענות, הגעתי לכלל מסקנה, כי הן תשמענה במאוחד, באופן שתביעת המשיבים תיחשב מבחינה דיונית כתביעה הראשית ותביעת המבקשות - כתביעה שכנגד.

הטעמים שעמדו בבסיס החלטתי הנם טעמים של יעילות ורצון לקדם את בירור שתי התובענות בזמן סביר מחד גיסא, וטעמים שבמהות, מאידך גיסא, וזאת כפי שיפורט להלן.

ראשית, אני מצטרף, בכל הכבוד, לדעתה של כב' השופטת שבח, לפיה הורתה של תביעת המבקשות ביחסי העבודה בין הצדדים ובאופן סיומם. זו הסיבה שבית המשפט המחוזי העביר את הדיון לבית דין זה, שלו הסמכות העניינית. משכך, ולאור העובדה כי מדובר בזהות גמורה בין הצדדים, דרך המלך הנה שמיעת התובענות במאוחד.

באשר לטענות בדבר סדר הבאת הראיות, מובהר, כי ככל שהמבקשות תחלטנה להביא ראיות לכך שהנזק הכספי הנטען אכן כבר גובש (ראו לעניין זה החלטתה של כב' השופטת שבח בעמ' 5 מול השורות 15 עד 17), לא יהיה כל קושי לצרפן לתצהיריהן, בדומה להבאת ראיות בתביעה שכנגד.

ביחס לטענה כי במשפט אזרחי בגין פרסום לשון הרע ניתן לבקש במקרים מסויימים היפוך בנטל הבאת הראיות, הרי שבקשה כגון זו טרם הוגשה ע"י המבקשות מטבע הדברים, ועל כן מדובר בנימוק תיאורטי בלבד.

ברי שככל שתוגש בקשה ספציפית שכזו, יכריע בה בית הדין לגופו של עניין. ואולם, לעת הזו, אין כל צידוק להניח מראש שבקשה כזו תוגש, וככל שתוגש – תתקבל, ומכאן, שאין בכך כדי להוות נימוק לפיצול הדיון.

הוא הדין לגבי האפשרות להביא ראיות "מפריכות". משמצויים אנו בשלב הטרום ראייתי, אין באפשרות התיאורטית שתוגש בקשה כאמור כדי להצדיק סטיה מסדרי הדין הרגילים. כאמור לעיל, ככל שתוגש בקשה ספציפית, היא תידון לגופו של עניין.

באשר לשימוש בשאלונים, אכן הצדק עם המבקשות, שבתביעות לשון הרע, עשויה להיות לכך חשיבות, אלא שכאמור לעיל, טרם הוגשה בקשה שכזו ועל כן העיסוק בכך הנו תיאורטי. אלא, שמן הראוי לציין בהקשר זה, כי השימוש בשאלונים בבית הדין לעבודה הנו חריד וניתן ביד קפוצה. בנוסף, סעיף 24(1ד) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן – "חוק בית הדין לעבודה") לא החיל הסדר ספציפי כלשהו לתובענות שעניין לשון הרע המתנהלות בבתי הדין, ועל כן הוראותיהם של סעיפים 32 ו- 33 לחוק בית הדין לעבודה, חלות גם על סוג תביעות זה. ככל שתוגש אפוא בקשה למסירת שאלונים, הרי שבהיעדר הסדר ספציפי, היא תידון על פי הכללים הנוהגים בבתי הדין.

האמור לעיל נכון גם לגבי ההסדר הייחודי עליו מצביעות המבקשות, אשר חל בנוגע להבאת ראיות בנוגע לשמו הטוב של הנפגע. לא שוכנעתי כי הוראותיו של סעיף 22 לחוק איסור לשון הרע צריכות כבר בשלב זה להכתיב סדר שונה של בירור התובענה.

לאור כל האמור לעיל, דעתי כדעת המשיבים, כי פיצול שמיעת הראיות בשתי התובענות אינו נחוץ מבחינה מהותית בנסיבות העניין; יתרה מכך, יש בו כדי לעכב ולסרבל את בירור המחלוקות הקיימות בין הצדדים, שלא לצורך.

לפיכך, הבקשה נדחית כאמור בסעיף 1 להחלטתי לעיל.

המבקשות תשאנה בהוצאותיהם של המשיבים בגין בקשה זו בסך כולל של 5,000 ₪.

ניתנה היום, י"ב אייר תשע"ג, (22 אפריל 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: